makor technologies

הברקוד חוגג 57 שנים

מה זה ברקוד?

 
ברקוד הוא קוד שבעזרתו ניתן לייצג נתונים שונים בעזרת סדרות קווים, שאותם ניתן לקרוא ולפענח באמצעות התקן מתאים (קורא ברקוד).
 

קצת היסטוריה על התפתחות הברקוד:
 
בשנת 1948 ברנרד סילבר היה סטודנט לתואר שני במכון הטכנולוגי דרקסל שבפילדלפיה. מנהל רשת חנויות מזון מקומית פנה למכון בבקשה למציאת פתרון לקריאת נתונים מהמוצרים באופן אוטומטי בזמן המעבר בקופה. ברנרד ועמיתו ללימודים נורמן ג'וסף וודלנד, החלו לעבוד על הפתרון.
 
הפתרון הראשון שמצא וודלנד היה דיו רגיש לאור אולטרא סגול. הצוות בנה אב טיפוס פועל, אך החליט שהמערכת לא יציבה מספיק ומאוד יקרה ולכן  החליטו לחזור ללוח השרטוטים.
ב-20 באוקטובר 1949 הגישו וודלנד וסילבר בקשה לפטנט עבור שיטת סיווג חדשה שתוארה כ" שיטת סיווג ע"י שימוש בזיהוי תבניות". הבקשה התקבלה כעבור 3 שנים בתאריך 7 לאוקטובר 1952 (US Patent #2612994).
 

אחת מתבניות הברקוד הראשונות שפיתחו וודלנד וסילבר
 

בשנת 1962, בגיל 38, נפטר סילבר בתאונת דרכים לפני שהספיק לראות את השימוש המסחרי של הברקוד. וודלנד וסילבר לא ראו הרבה כסף  מהרעיון שהחל עסק של מיליארדי דולרים. זאת מכיוון שהם מכרו את הפטנט לחברת RCA בשנת 1952, עבור סכום צנוע, הרבה לפני שנראה שימוש מסחרי לפטנט. הפטנט פג בשנת 1969, כ-5 שנים לפני השימוש המסחרי הראשון בברקוד בחנויות. זו היתה המצאה שהקדימה את זמנה.
 
בשנת 1966 החלו להשתמש בברקוד באופן מסחרי, אך במהרה הבינו שיש צורך בסטנדרטים מקובלים. בשנת 1970 אושר סטנדרט Universal Grocery Products Identification Code) UGPIC), אשר נכתב ע"י חברת לוגיקון. סטנדרט UGPIC התפתח בהמשך ל-Universal Product Code) UPC) שעדיין נמצא בשימוש בארצות הברית.
בחודש יוני בשנת 1974 סורק ה-UPC  הראשון  מתוצרת NCR הותקן בסופרמרקט Marsh בעיר טרוי שבמדינת אוהיו. המוצר הראשון שעליו הופיע ברקוד היה חבילת מסטיק בטעם פירות של Wrigley. החבילה לא היתה מיועדת במיוחד להיות ראשונה, אלא פשוט זה המוצר הראשון שהלקוח הרים מתוך עגלת הקניות. שמו של הלקוח אבד מזמן בין דפי ההיסטוריה. כיום חבילת המסטיקים נמצאת בתצוגה במכון סמית'סוניאון להיסטוריה אמריקאית.
 
 
הברקוד בעצם פותח בשביל לזהות ולקרוא בצורה מהירה נתונים ממגוון רחב של מוצרים. תבנית הברקוד מייצגת  בתוכה אותיות וספרות  המיוצגות ע"י קווים שחורים בעלי רווחים שונים וקורא הברקוד מסוגל לפענח את תבנית הקווים בחזרה לטקסט קריא.
כיום טכנולוגיית הברקוד תופסת מקום חשוב בחיי היום יום בכלל ובתעשייה בפרט. הברקוד מהווה חלק אינטגרלי מתהליכי היצור והתפוצה של מגוון מוצרים כגון: תעשיית המזון, תעשיית הטקסטיל, תעופה, תרופות ועוד. כמו כן הברקוד התפשט כמעט לכל תחום וניתן למצוא בו שימוש במחסנים, ברצפות הייצור, בטפסים שונים, במעבדות רפואיות ובכל מקום בו יש לאסוף נתונים לתוך מערכת מידע ממוחשבת.
 
הטכנולוגיה ש"קוראת" ברקוד, הפעולה נקראת גם "סריקה". ישנם שלושה סוגים של קוראי ברקוד:
  • לייזר: קורא ברקוד שולח אלומת לייזר, שבאמצעותה הוא קורא את הקווים וממיר אותם לספרות.
  • CCD: קורא ברקוד מאיר את הברקוד באור אדום, מפענח את התמונה המוחזרת מהברקוד, וממיר אותה לתוכן.
  • Imager: קורא ברקוד מצלם את הברקוד, מפענח את התמונה, וממיר אותה לתוכן.
הטכנולוגיה הבסיסית שמאחורי הברקוד פשוטה – החזר אור. סורק ברקוד שולח קרן אור אל הדפס הברקוד שעל המוצר, ומודד את עוצמת האור המוחזר בעזרת פוטודיודה, רכיב אלקטרוני הרגיש לאור. פגיעת חלקיקי האור במשטח יוצרת מתח חשמלי בהתאם לעוצמת האור הפוגע.
סורקי ברקוד (קוראי ברקוד) מסוימים משתמשים באור פשוט, אחרים משתמשים באור לייזר. קוראי הברקוד המשוכללים ביותר משתמשים בחיישן CCD, שמאפשר להם לקרוא ברקוד שלם במהירות גבוהה מאוד. משטח הברקוד מורכב מפסים שחורים שעוביים משתנה. קרן האור סורקת את המשטח מצד לצד, ובמעבד של קורא הברקוד מתקבלת מעין צורת גל, בהתאם למבנה הקווים של הברקוד. עובי הקווים, המרווחים ופרמטרים נוספים נמדדים ומומרים לסדרת לתווים ומספרים, על-פי טבלת המרה.

קיימים שני סוגים עיקריים של תבניות ברקוד:
  • ברקוד חד מימדי (1D): בו הנתונים מיוצגים ע"י קווים אנכיים ואפשרי להכיל עד כ-20 תווים
  • ברקוד דו מימדי (2D): תבנית גרפית המסוגלת לייצג מאות ואלפי תווים בשטח פנים קטן.
 

    

 

ברקוד דו מימדי PDF

כל תבנית ברקוד (משפחת ברקוד) מאופיינת ע"י תקן המגדיר את המבנה ו"שפת" הקידוד. ביו התקנים הנפוצים אפשר למצוא: Code 39 ,Code 128 ,EAN ,UPC, ועוד. תקן EAN נפוץ מאוד בתחום הקמעונאי (חנויות), ומאפשר לשמור על מספור ייחודי לכל פריט ופריט בכל העולם.
כדי למנוע כפילויות, הקצאת מספרי ברקוד לחברות נעשית על ידי ארגוני תקינה - אמריקאי ואירופי. מועצת הקוד האחיד - UPC בדייטון שבאוהיו, אחראית להנפקת קודים בארצות הברית ובקנדה, והתקשרות המספור האירופית, ה-EAN שבבריסל, אחראית להנפקת קודים ב-98 מדינות ברחבי העולם (נכון ל-2004), באמצעות שלוחות מקומיות. השלוחה הישראלית של EAN היא "האגודה לקידוד המוצר".
 
 
MaxiCode
 
 
 
 
הדפסשלח לחברלקבלת הצעת מחיר
דרונט בניית אתרים

מקור טכנולוגיות (ג. מקורטק מערכות זיהוי בע"מ), פרשקובסקי 7 ראשל"צ טלפון: 03-9507079 פקס: 03-6053633
מרחב צפון - טלפון: 054-2561550